הצטננות והטיפול הטבעי בה

ביום ראשון לפני שבוע הייתי חולה. חולה באמת. כמו שאוהבים לצייר: במיטה, עם תה, ספר, שמיכה טובה וחימום רק בלי אקמול ומדחום. אמרתי לאשתי, אני צריך מנוחה ולא יכול לטפל בבית או בילדים. ותודה לא-ל ולאשתי, היא הסכימה.
לאחרונה אני שומע מהרבה אנשים שהם לא רוצים לקחת כדורים. מאידך, אנשים רבים עדיין רצים אל האקמול, אופטלגין ושאר תרופות. בין אלו ובין אלו כדאי שיקחו לתשומת לבם את הדברים הבאים.
כמטפל ברפואה סינית אני בוחר שלא לקחת כדורים אולם אני גם יודע (בדרך-כלל) מה אני כן אמור לעשות ומה לא. נכון שלא לקחת תרופות זה, למיטב הבנתי, יותר טבעי ובטווח הארוך והקצר גם יותר בריא. אולם יכול להווצר נזק אם לא מטפלים בדרך אחרת ומחלות פשוטות לכאורה, עלולות להסתבך למחלות קשות כמו דלקת ריאות.
רגע, רגע, למה לא לקחת תרופות זה יותר בריא? משום שלגוף יש כוחות ריפוי משל עצמו, ואם אנחנו מסייעים לו בסיוע חיצוני רב מדי הוא הרבה פעמים "מתפנק" ולא מתחשל בעצמו. "מה שלא הורג מחשל", אך אם אנו לוקחים תרופות איננו מתחשלים אלא מסתייעים בקביים. עקרון החיסון יעיל גם במחלות פשוטות, אדם שהתגבר על שפעת, דלקת גרון, כאב ראש וכדומה, בכוחות עצמו, יהיה יותר חזק כשהמחלות האלו יתרגשו עליו בשנית. לעומת זאת, אדם שרגיל להעזר בכדור על כל כאב ראש עתיד לחלות שוב ושוב ולהיות, עם הזמן, חסר רגישות לכדור שלקח ולהזדקק לכדור חזק יותר.
עם זאת, צריך לפעמים לא להפריע לגוף ואף לסייע לו להוציא מעצמו את הכוחות. מי שבוחר שלא לקחת תרופות צריך לדעת שהוא עלול לחלות במחלה חריפה יותר אם לא יטפל בצורה טבעית במחלתו.
סור מרע
לא אכתוב כעת על כל מחלה אלא אתרכז בצינון ושפעת. כששכבתי במיטה בלי כוחות, עם כאב ראש, מעט חום ואף נוזל, היה לי ברור שדבר אחד אסור לי לעשות - לאכול. הפתרון הכי טוב למחלות חיצוניות שתוקפות אותנו הוא להשמע לגוף שאומר לנו: "אין לי תאבון", ולא להשמע לסבתא / לאמא / לאשה / לבעל שאומרים: "אם לא תאכל, לא יהיה לך כח". הקב"ה יצר בתוכינו מנגנון מופלא שיודע להלחם בהרבה מזיקים אך הוא צריך לשם-כך הרבה אנרגיות. אם הגוף, יצטרך בו-זמנית גם להלחם במחלה וגם לעבוד על עיכול המזון הוא לא יצליח, מכיוון שזה התהליך הפיזיולוגי שגוזל מאיתנו הכי הרבה אנרגיות. רזרבות ב"ה לא חסר לנו, ולכן אפשר לצום ולאפשר לגוף להלחם רק במחלה. בראש ובראשונה יש להשמע למה שהגוף שלנו אומר לנו. לאכול כשרעבים ולשתות כשצמאים. אין טעם לשתות הרבה או לאכול אם אנחנו לא רוצים. יש לצום בערך כ-24 שעות ולפעמים יותר (לפי התחושה).
הרברט מ. שלטון היה מטפל שעסק רבות בבריאות טבעית, וכתב על ריפוי, תזונה וטיפל באלפים רבים של חולים. בין השאר הוא כתב ספר שלם על ריפוי בעזרת צום. בפרק העוסק ב"הצטננות פשוטה" מצוטט השיר הבא:
צננת מהי בשבילי?
צורה טבעית לומר לי,
שלא אכלתי בתבונה
 ודי "חיפפתי" לאחרונה.

אף סתום מה פירושו?
שנהניתי תמול שלשום
ממנת צלעות גדולה מאוד
או מסטייק הגון ועוד

אולי היתה זו סתם גבינה?
פרוסת עוגה, טובה, חמה?
כי בשבילי - הצטננות
היא רק סימן לחמדנות.

("הצום עשוי להציל את חייך", הרבר מ. שלטון, עמ' 106)

לכל מחלה ישנם שני צדדים: מחד הוירוס או החיידק, מאידך האדם. כדי שתווצר מחלה צריך האדם להיות חלש יותר ממחולל המחלה - עקב חוזקו של גורם המחלה או עקב חולשתו של האדם. החלשתו של האדם יכולה להווצר למשל, על-ידי חשיפה ממושכת לקור ולחות המתישה את הגוף ומקררת אותו. חשיפה זו גורמת לכך שהגוף לא חם מספיק על-מנת לגרש את גורם המחלה. אולם, גם תזונה רבה ו/או קשה לעיכול (כמו בשר או מזון תעשייתי) גורמת לחולשה מכיוון שהגוף משקיע מאמצים רבים בעיכול המזון והפרשת הפסולת ואין לו מספיק רזרבות לשלוח "חיילים" לחזית - העור, בלוטות הלימפה ופתחי הנשימה.
ביום-יומיים לפני הצטננותי, הייתי בשבת משפחתית בה אכלתי מיני מתיקה רבים. הצום במקרה של מחלה הוא הרבה פעמים לא רק מסייע להתגברות הגוף אלא גם מהווה תשובת המשקל - תיקון של החמדנות ושל תאוות האכילה. בצבא נהוג לומר: "לכל שבת יש מוצאי שבת", אך גם באזרחות הרבה פעמים לאחר השבת אנחנו סובלים מהמזון שאכלנו בשבת לא רק מבעיות העיכול שנגרמות אלא גם מהחולשה שהוא יוצר.
מכאן נגזרת סיבה נוספת לבעייתיות בלקיחת תרופות. מי שלוקח תרופה כלשהי הוא בד"כ מסייע לסימפטומים: לנזלת, להורדת החום, לשיעול וכדומה אך לא פותר את הבעיה עצמה. הוא בעצם מונע מעצמו מלהקשיב למחלתו - הנזלת מתייבשת, החום יורד והשיעול מפסיק ויחד איתם התיאבון חוזר וכוחו קצת גדל והוא עלול לצאת לעבודה או לאכול. כדי להרפא באמת צריך להשמע לתמרורים ולעזור לגוף לרפא את עצמו. כיצד?
עשה טוב
קודם כל לנוח במיטה יום-יומיים, לפי הצורך, אם הצום יהיה מלא, זמן השהות במיטה יתקצר משמעותית. אני לדוגמא שהיתי ביום ראשון במיטה עם טישיו לידי כל הזמן, וביום השני כבר הסתובבתי ושכחתי שאתמול היתה לי נזלת.
בנוסף, יש לדאוג לאוורר את החדר.
לפי הרפואה הסינית את גורם המחלה שנקרא בפשטות "רוח קור" יש לגרש מהגוף על-ידי ייזוע. בכך אנחנו מחממים את החלק החיצוני של הגוף ופולטים החוצה את גורם המחלה. לכן יש לשתות שתיה חמה ומייזעת.
מומלץ לשתות תה רגיל (שחור, עם קפאין, לא תה צמחים ולא תה ירוק!!!), ללא סוכר ולהוסיף לכך מקל קינמון, או צפורן או ג'ינג'ר (זנגביל) וכמובן אפשר הכל ביחד. לאחר השתיה כדאי להכנס למיטה ולהתכרבל ולחוש את הזיעה. כך הגוף מרפא את עצמו.
מכאן נגזרת גם סיבה נוספת לאי לקיחת כדור כמו אקמול. החום מסייע לגוף להלחם במחלה, הוא עוזר לייזע ומסייע בהגברת קצב חילוף החומרים ובכך בתגבור כוחה של מע' החיסון. בהורדת החום אנחנו פוגעים ביכולת של הגוף להלחם במחלה.
לאחר שהמחלה נרגעה, מתחיל לחזור לאט לאט התאבון. כדאי להתחיל לאכול דברים קלים, מרק עוף (בלי העוף), ירקות מבושלים (במרק או בלעדיו), פירות הדר כמו קלמטינה ותפוז, וסלט ירקות. לפי הרפואה הסינית צריך להזהר עם הירקות החיים והפירות משום שבד"כ הם קרים מהמקרר וגם אם לא, באופיים הם מעט מקררים. אם-כן, למרות שקל לעקל מלפפון ותפוח כדאי לא לשבור את הצום איתם אלא עם מאכלים מבושלים או מאודים.
כאשר מרגישים מספיק חזקים אפשר להוסיף פחמימות - לחם, תפוח-אדמה, בטטה, אורז וכדומה. ובסוף להוסיף גם עוף ובשר. אני לדוגמא אכלתי לחם ודייסת שיבולת שועל רק ביום שלישי, ורק ביום חמישי אכלתי עוף.
לסיכום:
אם בחרתם לא לקחת תרופות כדאי שתעזרו לגוף שלכם לרפא את עצמו:
תנוחו; תקשיבו לתאבון שלכם; תשתו משקאות מחממים - תה + קינמון / צפורן / זנגביל; תייזעו את עצמכם; ותאכלו מאכלים קלים כשהתאבון חוזר.
אולם הכי חשוב: תיהנו מהחופש, זה כנראה מה שאתם צריכים עכשיו ואי-אפשר להתחמק מכך!

רוח פרצים – כאב ראש עם עורף תפוס

חורף – הרוחות מנשבות, הקור חודר לעצמות והגשם לא מפסיק לרדת. האנשים שמעזים להסתובב ברחוב מתעטפים היטב היטב כדי לא למצוא את עצמם במיטה מצוננים וחולים.

הלוואי, וזה היה קורה עכשיו... לצערינו, בחוץ השמש קופחת ומזג האוויר מאפשר לפעמים חולצה קצרה. עם זאת, אנחנו חווים כעת פערים עצומים בין הלילה ליום כ-20 מעלות!! הפערים האלו מחייבים אותנו לשנות את לבושינו בשעות הלילה והבוקר, כדי להגן על עצמינו מפני הקור (וב"ה מפני הרוחות והגשם).

כשנכנסים לבניין בזמן שנושבת רוח סערה, ניתן לעתים לשמוע שריקות שיוצרת הרוח הקרה המצליחה לחדור דרך סדק קטן. אותו סדק קטן גורם לכך שגם בבניין המוגן תיווצר הרגשה של חוסר הגנה, וחוויה של רוח בגוף ובאוזניים השומעות את השריקות. בבניין די בהגפת חלון על מנת להחזיר את תחושת ההגנה.  

כך גם בגוף: יש חלונות שניתן להגיף. אם חלונות אלו לא יוגפו, אזי בזמן חולשה או כשהקור והרוח חזקים מאוד, הקור עלול לחדור דרך הסדק ב'חלון'. מקרה דומה הוא לאחר פעילות גופנית והזעה, במקרה זה קיימת תחושה של חוסר הגנה (כי ה"חלונות" בגוף אינם סגורים היטב), ואז יציאה אפילו לרוח קלה עלולה לגרום לצינון. סדקים כאלה נמצאים בגוף  באזור העורף והצוואר ואף בגב התחתון. שני מקומות אלה 'מועדים לפורענות'. הסינים מתארים זאת כחדירה ממשית של הקור לגוף (אמנם לא לאיברים הפנימיים אלא לחלקים החיצוניים של הגוף – בין השרירים לעור). לכן, לא מדובר רק בשריר תפוס שיש לשחררו למשל עקב מאמץ, אלא בקיומו של צורך "לגרש" את הקור החוצה על-מנת לחוש טוב יותר.

 הקור, הרוח או הלחות שחדרו לגוף מעכבים את התנועה התקינה בגוף. תופעה זו מכונה ע"י הסינים "סטגנציה" ב"צ'י". מהו הצ'י? ניתן להגדיר את הצ'י כאנרגיה, אך יהיה יותר נכון לומר שהוא בא לבטא את התנועה שביצור חי ובהוויה כולה. אותה תקיעות גורמת בסופו של דבר לכאב במקומות בהן היא קיימת. במקרה המתואר לעיל מדובר בעורף "תפוס" ובכאב ראש אקוטי באוקסיפוט – החלק האחורי של הגולגולת (מקום קשר התפילין).

על-מנת להבריא יש לגרום לַתנועה החופשית בגוף לחזור לסידרה וזאת ע"י "גירוש" הרוח, הקור או הלחות. מסאז', מתיחות, חימום וייזוע מסייעים בכך.

• מסאז' – ישנן כמה נקודות עיקריות שניתן לעבוד עליהן. עם זאת, כל אזור הצוואר והשכמות "ישֹמח" לקבל כמה לחיצות ממטפל כלשהו, ואפילו מהאדם עצמו. אחד האזורים העיקריים הוא אזור בסיס הגולגולת מתחת לעצם האוקסיפוט. בסינית מכונה אזור זה "קו הרוח", כיוון שמגע או דיקור באזור זה יכול "לגרש רוח" (אל דאגה לא מדובר בדיבוקים ורוחות שמיימיות, אלא ברוחות ארציות לחלוטין...). עיינו בתמונות ובהסברים כיצד למצוא נקודות אלו.
• מתיחות – ב"ה נפרסם בשבוע הבא קישור בו תוכלו לראות דוגמאות למתיחות באזור העורף והצוואר שיכולות לסייע לבעיה זו.
• חימום – מקלחות חמות, בקבוק חם, מסאז' עם שמן זית.
• ייזוע – ה"רוח" שחדרה נמצאת לפי הסינים באזור שבין העור לשרירים, ותקועה שם. כדי להוציאה יש לפתוח את נקבוביות העור ולאפשר לה  "לפרוס כנפיים ולעוף" [1]. זאת על-ידי ייזוע של הגוף. מומלץ לשתות תה חם בתוספת אחד או שלושת הדברים הבאים: 1. מקל קינמון. 2. ציפורן. 3. הל. קצת ארק גם לא יזיק...

כיצד לבצע את המסאז'?

נתחיל במסאז' באזור השכמות והכתפיים. נעלה לאזור הצוואר ונרכך בעדינות את הנוקשות. כדי להגיע לאזור "קו הרוח" ובמיוחד לנקודה העיקרית (הנקודה העשרים במרידיאן המשוייך לכיס המרה שנקרא גם "היאנג הגדול") נתפוס את השרירים משני צידי עמוד השדרה.

נעלה עם הידיים מעלה עד שנרגיש שהגענו לעצם הגולגולת (האוקסיפוט).

זוהי הנקודה המדוברת, שהיא יותר אזור בקוטר של אגודל מאשר נקודה ספציפית. ניתן לאשש שהגענו למקום על-ידי כיפוף של הראש קדימה כשהידיים נשארות במקום. בזמן כיפוף הנקודה מתרחבת מעט ונוצר שקע גדול יותר.

את הנקודה נעסה ונלחץ עליה בעדינות כ-60 לחיצות קצרות.

משם אפשר להניע את האצבעות גם לצדדים ולהמשיך לאורך כל הקו עד לאזור האוזן.

ברשומה זו סיימנו סדרה של חמישה מאמרים בנושא כאבי ראש. פניות נוספות בנושא יתקבלו בברכה.

בעוד שבועיים נחל בסדרה חדשה ב"ה, אם יש נושאים נוספים שמעניינים אתכם, אתם מוזמנים לפנות אלי באימייל או בטלפון ובלנ"ד אשתדל לעסוק בכך.

---

1]] "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" – כפי שנאמר לעיל, פעמים רבות חדירת הקור מתרחשת לאחר מאמץ גופני שבעקבותיו הנקבוביות נפתחות והזיעה יוצאת. לאחר תום הפעילות הגופנית החום והזיעה כבר לא יוצאים החוצה דרך הנקבוביות, אך הן פתוחות ועלולים לחדור דרכם פנימה, הרוח והקור.

ערפל קרב – כאב ראש עמום במצח

ישנם מצבים שהם קשים לנו דווקא משום שאינם חריפים דיים. אם מישהו (או מישהי) סובל מחום גבוה, מכאב חד עקב פציעה או אפילו מעצירות, קל לו מאוד לומר לעצמו "אני חולה, כדאי שאקח יום חופש ואלך לרופא". אבל אם מישהו סובל יום-יום מכאב ראש קל, עמום, קשה לו לקום ולומר לעצמו (או לסובבים אותו...) "אני זקוק טיפול". בסך הכל, הוא מתמודד, הוא עושה את המוטל עליו, רק הבעיה היא שעל השמשה הקדמית יש מעטה קטן של ערפל שגורם לו להאט את נסיעתו.

 לא מזמן שמעתי, במסגרת שיעור במכללה בה אני מלמד, על מקרה שאחד הסטודנטים הביא. מדובר באשה שסובלת מעודף משקל, ובין שאר תלונותיה היא מתלוננת על כאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון חלש. כשנשאלה על תזונתה היא סיפרה שבבוקר היא מתחילה עם חלב חם, סנדוויץ' ועד הערב היא בעיקר מנשנשנת ממתקים.

דוגמא זו היא מאלפת מכיוון שהיא מלמדת אותנו בדיוק מה אסור לעשות. לפי הרפואה הסינית כאב ראש עמום במצח (לעיתים בכל הראש) נובע מחולשה כללית ובעיקר מחולשה במע' העיכול (או בסינית "הטחול חלש"). כיוון שמקורו בחולשה הוא מוטב על-ידי מנוחה ושכיבה ומוחמר בעבודה רבה. הכאב מגיע בגלים, כאשר "הגלים הגבוהים" באים בעיקר בבוקר משום שבשעות הבוקר 7:00-11:00 מע' העיכול עובדת באופן מיטבי, ואולם במקרים של חולשה התפוקה שלה חלשה ונגרם כאב ראש.

את הקשר בין מע' העיכול למצח מסבירים הסינים באופן הבא. הקיבה והטחול (הסיני) אחראים על פירוק האוכל והפיכתו לאנרגיה, בתהליך זה נוצרים אדים שמלחלחים את הגוף כולו. אולם אם הטחול חלש או לחילופין צריך לטפל בהרבה מזונות מלחלחים, נוצרת לחות מזיקה שעולה מעלה וכביכול יוצרת מעטה של לחות על השמשה – המצח. השפעה נוספת של הלחות הרבה היא ביציאות. הרבה אנשים סובלים עקב כך מיציאות רכות.

מאכלים שגורמים לחות הם מאכלים שומניים ובמיוחד מטוגנים, אולם במקרה של כאבי ראש הסיבות העיקריות הם מוצרי חלב, קמח לבן ומאכלים מתוקים. בנוסף, גם אופן האכילה עלול לגרום לבעיות בקיבה ובמצח, לדוגמא אכילה מאוחרת בלילה, או אכילה לא סדירה. לפי זאת, מובן מדוע, במקרה שהובא לעיל, כל מה שהיא אוכלת מזיק וגורם לה לכאבי ראש וחוסר ריכוז.

כדי להתחזק ולהפטר מכאב הראש הטורדני, מומלץ להימנע לתקופה של לפחות 10 ימים ממאכלי חלב ומתוק, וכן רצוי גם לא לאכול פחמימות (לחם, אורז, עוגיות מלוחות) כלל. לאחר מכן, התאווה למתוק תפחת למינימום וניתן יהיה לאכול פחמימות. לאחר תקופה של כ-40 יום אדם יהיה מספיק חזק כדי לדעת מתי הוא יוכל לאכול מתוק ומתי זה יזיק לו[1].

"מעגל מרושע"

קשה מאוד להפטר מהכאב הזה, משום שמעטים הם האנשים שבעקבות המאמר הזה יפסיקו לאכול מתוק או חלב לתקופה של לפחות 10 ימים. לחם מלא, כבר אנשים יחסית מכירים אולם לגבי החלב, טבועה בנו יותר מדי המחשבה שחלב מחזק אותנו ונותן לנו סידן ולכן אי-אפשר בלעדיו[2]. לגבי המתוק, (שהוא הבעיה העיקרית), זו הרבה פעמים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כמו לצום שלושה ימים. הסיבה לכך היא שעצם המצב לא מאפשר לסובל לעמוד על שלו ולעשות כפי מה שהוא מאמין וחושב לנכון. מצב של חולשת מע' העיכול הוא בעיה של ביצה ותרנגולת או לפי הסינים "מעגל מרושע". הכוונה בכך היא, שנוצר מצב שעקב החולשה, אדם נמשך למתוק – לשוקולד, עוגה, סוכריה וכדומה, ובאוכלו אותם הטחול נחלש עוד יותר וגורם לרצון נוסף. נכון אמנם, שהמזון המתוק מחזק לזמן קצר אך לאחר מכן ישנה נפילת אנרגיה שמחייבת נגיסה נוספת מהמתוק. מזון מתוק מספק אנרגיה כמו זרדים במדורת ל"ג בעומר - האש עולה מעלה לכמה שניות ומיד אח"כ הלהבה יורדת מטה וישנו פחות חומר בעירה מאשר לפני הזרדים.

יש בידיעה זו דבר מעודד, משום שפעמים רבות אנשים מלקים את עצמם על חוסר יכולתם להתמודד מול תאוות המתוק. אך לפי הרפואה הסינית, צריך לדעת שבמקרה זה "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" וצריך להתחזק באופן חיצוני כדי שתהיה אפשרות להתמודד מול תאוות המתוק. חיזוק כזה יכול לבוא בא למשל על-ידי טיפול בדיקור או בצמחים, או על-ידי סיוע מן הסביבה. למשל, עידוד המשפחה ו/או החברים "ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". יצירת "מאבק" משותף של כל המשפחה והינזרות משפחתית ממאכלים מתוקים, מוצרי חלב ומטיגון (כמובן לתקופה מסוימת ומוגדרת מראש). חיזוק חיצוני נוסף שיכול לסייע הוא חיזוק מן השמים: תפילות על עניין זה, והבנה ששמירה על תזונה היא חלק מעבודת ה' ועוזרת לריכוז בתפילות ובלימוד.

הבסיס לכל הפניה לעזרה חיצונית היא ההבנה של כל אחד ואחד, שהתזונה משפיעה ישירות על הפעילות היומיומית – עבודה, ריכוז, מחשבה צלולה, לימוד פורה, שמחה ועוד.

---

[1] לפי תורת החסידות, ניתן לכנות תהליך כזה "הכנעה, הבדלה, המתקה" ואין כאן מקום להאריך בכך ובעזרת ה' אכתוב על-כך בעתיד.

[2] למרות שבטחינה נמצא יותר סידן,  וגם בסרדינים.

סינוסיטיס – או איך לעש(ס)ות גבות?

המילה "סינוסיטיס"- למרות שהיא נשמעת כמו איזו קללה ל"ע, בשפה זרה, או נקשרת לענייני סינוסים וקוסינוסים במתמטיקה- משמעותה בעברית אינה אלא דלקת[1] בסינוסים, שהם חללים הנמצאים בעצמות הקדמיות של הגולגולת.

מהם הסינוסים?

מטרתם של החללים הללו אינה ברורה לחלוטין, אך מה שאנו יודעים הוא שהם מגדילים את שטח הפנים של הגולגולת ומכיוון שאין בהם מסה, הם מקטינים את משקלה. בנוסף, הם מהווים תיבת תהודה לקול שלנו ובחסימתם אנו נשמעים "מצודדים".

ישנם ארבעה סינוסים שלרוב מורגשים בסינוסיטיס (בד"כ אחד או שניים מהם), והם נמצאים באזור המצח, בצידי ומאחורי האף.

בכל אחד מן החללים הללו נמצאת רקמה רירית עדינה, המפרישה ריר שמתנקז לאף ומסייעת כנגד מחוללי מחלה חיצוניים (חיידקים או וירוסים[2]). במצב נורמאלי הפרשות אלה מתנקזות אל חלל האף ומשם אל הלוע, מבלי שאנו שמים לב לפעולה זאת.

מה קורה בזמן מחלה

סינוסיטיס מתפתח לרוב בזמן צינון[3]; הריריות מנסות להילחם בגורם החיצוני (לרוב וירוס) שפלש לגוף והן מתעבות ומפרישות נוזלים רבים. כאשר הסינוס מתמלא בנוזלים אלו (שאת חלקם אנו רואים מופרשים מהאף ומכנים בשם נזלת), קורה שהפתחים לסינוסים נסתמים וכתוצאה מכך הריר שמופרש נשאר בסינוסים ולא יכול לצאת. במקרה כזה, גם לאחר שהצינון חלף ואנו מרגישים שוב טוב, עדיין ישנו "פקק" שגורם לנוזלים לעמוד ולהיווצרות של "ביצה": מים עומדים, מקום נוח לחיידקים להתיישב. תגובת הגוף לחיידקים לא מאחרת לבוא ונוצרת דלקת שמשמעותה מאבק של הגוף בפולשים, העלאת החום המקומי ולעיתים חום הגוף כולו.

פעמים רבות הסינוסיטיס מתחיל בכאב במצח או בצידי האף ואיתו מצטרפת נזלת סמיכה לבנה (כשהסינוסים מעט נפתחים) שעם הזמן הופכת לצהובה-ירוקה ואף אדומה דבר שמעיד על הדלקת.

כיצד נטפל

הטיפול הקונבנציונאלי הוא: במקרים הקלים מתן תרופת "אוטריוין", המסייעת בהרחבת מעברי האף, ובמקרים קשים יותר מתן אנטיביוטיקה שמתמודדת עם הזיהום החיידקי. פעמים רבות התרופות מסייעות, אך במקרים רבים הן אינן מסייעות.  גם במקרים בהם האנטיביוטיקה מסייעת ונלחמת בחיידקים, היא לא תמיד מצליחה להשפיע לטווח ארוך (במיוחד לא כשהחורף עדיין בעיצומו ואנו עלולים לחטוף שוב צינון).   זאת משום שהאנטיביוטיקה כמוה כרופא שנשלח למשימת טיפול בחולה מדמם בלב ג'ונגל עם ביצות וסבך. הרופא , מוצלח ככל שיהיה, לא יצליח להגיע אל החולה ללא צוות חילוץ. פעמים רבות הרופא "נתקע" יחד עם החולה, ובעצם הזיהום נעלם, אך הביצה עדיין קיימת, ולאחר כמה שבועות הזיהום ואיתו הכאב חוזרים.

אז מה עושים? מעסים.

העיסוי מאפשר את היפתחות הסינוסים וכך הנוזלים ה"מודלקים" יכולים לצאת. (בקליניקה הטיפולית אני כמטפל מעסה את הנקודות, וגם מדקר באמצעות מחטים את הנקודות הכואבות). העיסוי מעורר תנועה במקום והנוזלים יכולים לצאת בלי להזדקק בתרופה נוספת (לרוב).

לרוב הנקודות הכואבות הן אלו המופיעות בתצלום:

– אחת על הגבה מעל הקנטוס הפנימי של העין (החלק הוורוד שצמוד לאף), השניה באמצע הגבה מעל האישון והשלישית בצידי הנחיר על קו הנוצר בזמן חיוך.

מהלך העיסוי:

ניקח שמן כלשהו (זית, תינוקות ואף ואזלין[4]) ונעסה את האזורים הכואבים:

א.  את הגבות מהצד הפנימי כלפי חוץ.

ב. נמשיך בעיסוי גם באזור האף מכיוון הנחיריים והצידה.

ג. נקודה הנמצאת בין הבוהן לאצבע (אין לעסותה בהריון).

אופציה נוספת: נשעין את המרפקים על השולחן, ונניח את ראשנו על האגודלים כאשר האגודלים נמצאים בנקודות הכואבות. נלחץ כך על האזורים הכואבים בין 60 ל-90 לחיצות (כ-2 דקות).

לאחר הלחיצות והעיסוי נרגיש את המקומות כואבים יותר, אך תוך כמה דקות נחוש בשחרור. כדאי לבצע זאת לפחות פעמיים ביום עד שהסינוס משתחרר (בד"כ תוך יום עד שלושה ימים. אם השיפור אינו מתרחש תוך יומיים-שלושה, מדובר כנראה במקרה כרוני וקשה יותר, ומומלץ לפנות לטיפול.

---

[1] הסיומת "אִיטיס"  משמעותה "דלקת". כמו: פריקרדיטיס =דלקת בפריקרד (מעטפת-הלב); הפטיטיס =דלקת בכבד, אובאיטיס =דלקת בעין.

[2] הסינים מתייחסים לכל בשם "רוח".

[3] אף שהוא עלול להיווצר גם מפוליפים (רירית שהתנפחה) ואף מגידול ,לא עלינו.

[4] ניתן לשדרג זאת עם שמן שנשרה עם שום ו/או רוזמרין, שיש לו אפקט מחמם יותר.

מיגרנות - הסיבות לכאב הראש ודרכים לפתרונו

אם הזדמן לכם פעם להשתתף באירוע או במסיבה כלשהי, ויצאתם משם עם כאב ראש -  אתם לא לבד. התופים והמוזיקה הרועשת, הבזקי האור בצבעים השונים, המפגשים הרבים עם משתתפי האירוע שפוגשים והשיח הקולני בין הנפגשים -  כל אלו מעמיסים עלינו מאוד וגורמים לכאב ראש. הכאב מבטא את עומס הגירויים והמחשבות שחווינו, ואת חוסר יכולתנו לחשוב בצורה צלולה. זאת בדומה לכאב שרירי ברגל לאחר ריצה ארוכה, המונע בעדנו מלהמשיך בריצה.

יש אנשים שראשם נמצא כל כמה זמן במעין מסיבה רועשת שכזאת. הם סובלים מפעימות ואף "פיצוצים", שגורמים לכאבים עזים באזור הרקה(ות) והעין(ים). לעיתים הם סובלים מהבזקי אור ורק רוצים להסתגר במקום חשוך ללא אנשים מסביבם. אותו כאב, המכונה גם "מיגרנה", יכול אף להתבטא בטשטוש ראיה ובסימנים מקדימים המכונים "אאורה", שכוללים ראיית אורות מנצנצים, או טשטוש ראיה.

הסיבות

לפי הרפואה הסינית, הסיבות הנפוצות ביותר למיגרנה הן סיבות רגשיות. רגשות כמו כעס, תסכול, טינה הנצברים בקרבו של אדם לאורך תקופה ארוכה ואינם באים לידי פורקן גורמים לכאב ראש. וכל זאת מדוע?

המעמסה הרגשית המצטברת בגוף דומה להר-געש המאיים להתפרץ. כך לדוגמה, בסרט המפורסם "אושפיזין" נראה הגיבור, משה בלנגה (שולי רנד), כועס מאוד על חיתוך האתרוג שנעשה על ידי אורחיו: הפנים שלו מתכווצות, הדם מתחיל לעלות לפניו, ונראה שעוד מעט הוא עומד לקלל או להכות את אחד מהם, אך במקום זאת הוא בוחר לפרוק את הכעס הזה בפעולה אחרת: הוא רץ ריצת אמוק, ובסופה מגיע ליער וזועק "זעקה גדולה ומרה" לה'.

כאשר איננו נותנים פורקן לרגשותינו (בצורה חיובית או שלילית), הם ממשיכים לשכון בגופנו, ובסופו של דבר חוזרים ופוגעים בנו כ"בומרנג", בתופעות כמו כאב ראש, למשל[1].

סיבה נוספת, היא עבודה מנטלית רבה תחת לחץ (בין אם זה לימוד תורה, או להבדיל לימוד למבחן או עבודה בהיי-טק). עבודה מסוג זה גורמת פעמים רבות לכאב ראש דווקא בזמני שבתות  או חופשות; במהלך העבודה האינטנסיבית המתח הרב שנוצר אינו מורגש בשל עשייה וחשיבה שמכסות עליו אולם בסוף השבוע 'המציאות האמיתית' מתגלה וכאב-הראש מופיע.

ייתכן גם כאב המופיע עקב עומס קטן אך אצל אדם חלש. לדוגמה: נשים לאחר לידה הסובלות מאיבוד דם, אנשים שתזונתם לקויה, חוסר שינה וכדומה[2].

המיגרנה מחייבת את הסובל לנוח, להסתגר, לא לחשוב, ולמעשה היא אות וסימן בעבורו לתקן את הדרוש תיקון: היא מחייבת אותו להתמודד עם הקשיים שנוצרו בגלל ה"אירוע", דהיינו לצאת ממנו או לפחות לאטום את אזניו באטמים. ובנמשל: לדבר עם מי שכועסים עליו ולפתח איתו שיחה על-כך, או לחלופין לסלוח לו ולבטל את הטינה האגורה בלב;  במקרה אחר, המיגרנה מורה לסובל ממנה לשנות את הרגלי חייו ולסגל לעצמו אורח חיים רגוע יותר, או ללמוד לחיות עם הלחץ; ובמקרה השלישי, היא מאותתת לו להתחזק:  לאכול נכון, לישון יותר, לבקש יותר עזרה מבן הזוג (לאחר לידה ובכלל).

"לאכול נכון" הוא מושג ערטילאי מדיי. על- פי הרפואה הסינית, קיימת תזונה המתאימה לכל אחד ואחד, ואין תזונה מושלמת שמתאימה לכולם בכל זמן. עם זאת, במקרה של מיגרנות מומלץ בדרך כלל על תזונה המורכבת מדגנים ומירקות (בעיקר מבושלים או מאודים). יש להימנע ממוצרים מטוגנים, שומניים, חריפים (סימן לדבר פלאפל עם חריף); להמעיט בבשר; וכן להימנע מגבינה, שוקולד ואלכוהול.

כל ההמלצות האלה מסייעות בטיפול במיגרנות בטווח הארוך, אך כיצד יש להתמודד בזמן התקף?

נקודות עיסוי בזמן התקף

ראשית, יש להיות מודעים לסיבה שממנה נוצר הכאב, ולקבל את קיומה ב'אהבה'. למשל, הכעס על הכעס הוא חיובי, אך לא כעסו של האדם על עצמו; בשעת צרה אדם צריך לקבל את עצמו כפי שהוא, ורק לאחר מכן לנסות לתקן את עצמו. 
 


Liver 3 –Tai Chong

נמצאת בין הבוהן הגדולה לבוהן שלידה
(מקבילה לאצבע באצבעות הידיים).
נעלה מהקרום בין האצבעות אל המפרקים
עד שניפול לשקע שמעל המפרקים





Triple Warmer 5 – Wai Guan

נמצאת כארבעה סנטימטרים
מעל מפרק כף היד על גב האמה.
בין הרדיוס (העצם שבצד לאגודל)
לבין האולנה (העצם בצד הזרת),
קרובה יותר לרדיוס.

נוסף לכך, גם במיגרנות יש אפשרות לבצע עיסוי של נקודות "סיניות" ולסייע בהפחתת הכאב. ניתן לעסות את הנקודות בגפיים המופיעות בתמונות, שנמצאות בצד בו נמצא כאב הראש למשך דקה-דקתיים. בעיסוי יש ללחוץ ולשחרר כ-60-90 פעמים. יחד עם הנקודות הללו, ניתן לעסות את הנקודות בהם הראש כואב – באזורים המופיעים בתמונה למעלה.

---

[1] דוגמאות נוספות לכך הן בחילות והקאות, שלשולים וכדומה, כלומר פגיעה במערכת העיכול. תופעות שמלוות לעתים גם מיגרנות. תופעות אלו הם בבחינת "אותה גברת בשינוי אדרת" – התנועה החזקה של אותו "הר געש" עשויה לעלות מעלה וליצור מיגרנה או לנוע בצורה מאוזנת ולפגוע במערכת העיכול.

[2] בד"כ מצבים אלו ילוו בסימפטומים נוספים כגון: עייפות ולאות, סחרחורות, רחשים באוזניים, חרשות, גרון יבש, בעיות שינה ועוד.



עושים לי 'כאב ראש' הסינים האלו

על כאבי ראש בעיניים של "הרפואה הסינית"

כאבי הראש מסיחים את הדעת. הראש הוא לא רק "מרכז הבקרה" בו אנו חושבים, מנתחים ומתכננים אלא גם "מרכז החישה" – עם איברי הראש אנו רואים, שומעים, מריחים וטועמים. בשאר הגוף אנו חשים ועושים. כאב קטן בראש, יכול להפריע במהלך חיינו בצורה משמעותית ולפעמים אף לנטרל את פעילותינו כליל. כאב ראש נמשל למוזיקה רועשת באמצע ישיבה חשובה או באמצע שיעור. אז מה עושים? יש שידרשו להפסיק את המוזיקה ויש שישימו אטמי אוזניים. אנשים רבים רגילים לקחת כדור ולחכות "שזה יעבור". פתרון פשוט וקל, אך לא שלם. לעיתים, לטווח ארוך הוא גם איננו משתלם. במאמרים הבאים ננסה לענות כיצד אפשר להפסיק את המוזיקה הרועשת ולא רק להשתמש באטמים.

הרפואה הסינית רואה בכאב ראש סוג של מחלה בפני עצמה, אולם היא רואה בו גם סימפטום מתוך מכלול סימפטומים. במילים אחרות, איננו מטפלים רק בכאב הראש אלא בגורמים שגרמו לו ולתופעות נוספות. לפי סוג כאב הראש, המיקום שלו והעוצמה שלו ניתן להחליט על אחד מתוך חמישה עשר(!) סינדרומים הגורמים לכאב ראש. אין אקמול אחד לכל כאב אלא יש להתאים את הטיפול למקרה ובכך להעלים את כאב הראש.

נשאלת השאלה מדוע לגרום לכזה כאב-ראש כשיש פתרון קסם אחד לכל כאב-ראש?

ברכב שלי נדלקה לפני כמה חודשים נורה חדשה – המורה לי על בעיה בכרית האוויר. באתי לשני רופאים למכוניות (מוסכניקים) ולשניהם תשובה דומה: "תראה, אין בעיה אני פשוט מנתק את החשמל לנורה ויותר לא תראה את הנורה נדלקת".

"רגע, ומה עם כרית האוויר?".

"היא עדיין לא תעבוד...".

כאב עבורינו הוא נורת אזהרה, הוא בא ללמד אותנו שמשהו לא בסדר ודורש טיפול: אנחנו צריכים לשתות יותר, לנוח יותר, להירגע, לאכול מאכלים טובים יותר, לאכול בשעות נכונות ובסבלנות, לשמור על עצמינו שלא נתקרר, ללכת לטיפול ועוד ועוד. נורת האזהרה של הגוף היא אף מתוחכמת מכך היא עוצרת את ה"מכונית" ומחייבת אותנו לנוח בלי להמשיך כרגיל בחיינו. אולם, ברגע שלקחנו כדור כיבינו את נורת האזהרה, והגוף לא יקבל את שלו.

אז מה לעשות, לא לקחת אקמול? זה כבר שיקול שלכם. במאמר זה אין משום המלצה רפואית. גם משום שכל מקרה לגופו ואסור לתת הכללות גורפות, גם משום שאינני רופא (MD) אלא מטפל ברפואה סינית, אך בעיקר משום שכל אדם אחראי על בריאותו ואסור לו להסתמך על אחר. אני למשל לקחתי את הכדור האחרון לפני כמה שנים טובות באירוע שבו הייתי כל-כך חולה שלא יכולתי להתייחס בצורה נאותה לאורחי. במילים אחרות, במקרי חירום כשאין לי זמן לטפל בעצמי בצורה טבעית ויש לי מחויבות שאין מי שיחליף אותי, אני לוקח. אבל זה אני, אתם תחליטו לבד.

בשבועות הקרובים נעסוק בארבעה סוגים של כאבי ראש שהם הכאבים הנפוצים באוכלוסיה הכללית וגם בקליניקה שלי:

סינוסיטיס, מיגרנות, כאב ראש במצח וכאב ראש ונוקשות באזור העורף והצוואר. נעסוק גם בסיבות לכאב וגם בדרכים לסייע בהקלת ופתרון הכאב בבית.

התשובה הטבעית

ממענה לשאלה לחזרה בתשובה
אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה, ואתם צופים כעת ברשומה הראשונה בבלוג. אין זמן מתאים יותר להתחיל בו מסורת חדשה מאשר בערב ראש השנה, ואני אשתדל לעדכן את הבלוג (אם תרצו כמובן) מדי שבועיים. אולם מבחינתי, התאריך הזה מתאים במיוחד. והוא קשור לשם המרפאה שלי. שם המרפאה שלי הנו רב-משמעי. ראשית, רציתי להקים מרפאה שתתן מענה לבעיות רפואיות באופן טבעי. שנית, אני מאמין שרפואה סינית (ותחומים נוספים) היא המענה הטבעי והראשוני לרוב הבעיות ולא מענה שתורו מגיע רק לאחר יאוש מרפואות אחרות. שלישית, שם המרפאה נגזר ממונח שטבע הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ופירושו שיש חזרה בתשובה גם ברובד הגופני, ולא רק הנפשי, ולכן בריאות היא בעצם סוג של חזרה בתשובה. גם אלו המכירים את הפסקה הראשונה בספר "אורות התשובה" מוזמנים להמשיך ולקרוא ואולי לקבל "אורות" חדשים. אלו שלא מכירים יגלו שהרב קוק פירש את מהמושג "תשובה" בדרך חדשנית ואטרקטיבית.
המעוניינים לקרוא את הפסקה במקור מוזמנים ללחוץ על הקישור הבא:
אורות התשובה פרק א'


מה הקשר בין הנחת תפילין להתעמלות?

לפי הרב קוק יש קשר, את שניהם אדם יכול לבצע כחלק מחזרתו בתשובה! האמת היא שגם אני נדהמתי מכך לפני כשלוש עשרה שנה, לא הבנתי כיצד הרב קוק קישר את התשובה אל הבריאות. בדרך-כלל אנו מדברים בתשובה על קיום מדוקדק יותר במצוות, על כוונה יתירה, על תשובה מפחד ויראה ועל תשובה מאהבה ומרצון אל ה'. בתורה, בנביאים ואצל חכמי ישראל במהלך הדורות אפשר לקרוא על היתכנות התשובה, על כך שה' רוצה בתשובתינו ומבטיח סליחה לשבים אליו באמת. הנביאים קוראים לנו לשוב אל ה' ולעבדו. בעלי המוסר עוסקים בתיקון דקדקני של המצוות, ולעומת זאת בחסידות אנו לומדים שהעיקר זו התשובה אל ה' ובאלול יש לנו הזדמנות לתקן מהשורש את הרצון. אולם בכל אלו לא נאמר או נכתב על-כך שלעשות התעמלות זו תשובה.

חוקי החיים הנכונים

הרב קוק קורא לסוג התשובה שסקרנו לעיל "תשובה אמונית". "התשובה האמונית" מהווה בעצם השפעה על האדם מבחוץ – הרב המדבר אליו, הספר שאותו הוא קורא, כל אלו קוראים לו לשוב בתשובה. השומע שב בתשובה מצד ההשפעה הגדולה שנעשתה בתוכו או עקב היראה והפחד מאימת הדין או מנשגבותו של ה'. לעומת התשובה האמונית, מחדש הרב קוק כי יש שתי תשובות נוספות שבאות מתוך האדם: "התשובה הטבעית" (המתחלקת לשתיים: א.הגופנית. ב. הנפשית והרוחנית) ו"התשובה השכלית".

התשובה הטבעית הגופנית, היא בעצם חזרה של האדם אל עשיית הטוב והנכון מצד חוקי החיים. ישנן דרכים לפיהן בן-אנוש צריך להתקיים. ישנה אכילה נכונה, שינה טובה, התעמלות מספקת וכדומה. (חלק מהדרכים האלו הן גם מצוות או צווים מוסריים. למשל, אפשר לראות בחובת הברכה אמירה בריאותית – אכול במתינות ולא ברעבתנות, אחד מהטעמים לנטילת ידיים הוא שמירה על היגיינה ועוד). אדם שפועל בניגוד לחוקים אלו עובר "עבירות טבעיות", וכשהוא מבין זאת הוא יודע שאין הוא צריך (רק) להתפלל אלא לתקן את דרכיו משום שהוא עצמו המזיק ולא אחר. אין לו מה לפנות לקב"ה בתלונה כשהוא מבין שהוא אחראי למעשיו.

התשובה הטבעית הנפשית והרוחנית מתבססת על-כך שלאדם יש חוש טבעי של עשיית טוב – "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱ-לֹקִים אֶת-הָאָדָם יָשָׁר; וְהֵמָּה בִקְשׁוּ, חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (קהלת ז/כט). חז"ל אומרים שאלמלא התורה היינו לומדים מידות טובות מהחיות . כאשר אדם עושה מעשים שליליים ופוגע בזולת או הולך נגד צו ה' הוא מצטער על-כך ורוצה לשוב בתשובה. הכתוב קורא לכך "מוסר כליות" –אֲבָרֵךְ--אֶת- ה', אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף-לֵילוֹת, יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי. (תהילים טז,ז).

חסרונות התשובה הטבעית

ישנן שני חסרונות בתשובה הטבעית, וכמו בכל דבר חסרונותיה הם גם היתרונות שלה.

החסרון הראשון הוא, שהכוח המניע של התשובה הטבעית הוא הכאב, הצער או התסכול. אדם חווה כאבי בטן, כאבי ראש, חולשה ומול עיניו נדלקת נורה אדומה. לא כולם שמים לב לנורה הזו, ולפעמים גם אלו ששמים לב אליה בוחרים להתעלם ממנה או על-ידי חזרה לשגרה והתעלמות או בעזרת כדורים – אופטלגין לכאב ראש, לוסק לצרבות, קפה לעייפות וכדומה. אולם החסרון הוא גם היתרון – מי שבוחר לשים לב לתמרור וללכת לפיו ולשנות את דרכיו זוכה לתשובה אמיתית – חזרה למסלול חיים נכון.

כך גם בתשובה הטבעית הנפשית, יש שיתרצו לעצמם מדוע מה שעשו איננו כה נורא. יש שיקחו חצי כדור – צרת רבים חצי נחמה, כולם עושים ככה. יש שיאמרו אני לא מסוגל ויתרצו זאת בחוסר הכח שלהם. ויש שיקחו את עצמם בידיים ויתקנו את מעשיהם וישמחו בכך.

החסרון השני הוא חוסר הידע והספק הטמון בהם. גם אם נרצה לשוב בתשובה טבעית גופנית, איננו יודעים תמיד כיצד נוכל להפטר מכאב הראש או הבטן. איננו יודעים מה טוב לנו לאכול ומה לא, איזה סוג התעמלות נאהב וכדומה. "המדיצינה (הרפואה) עוסקת בזה אמנם הרבה, אבל לא נשתכללה כפי הנראה עדיין לגמרי עבודה גדולה זו, ולא נמצא עדיין הפתרון הנכון לכל שאלות התשובה הגופנית...", כתב הרב קוק לפני קרוב למאה שנה. אומרים שהרב קוק השתמש במילים לועזיות כשהתייחס באירוניה – אינני יודע כיצד היתה בדיוק הרפואה בזמנו של הרב קוק, אולם גם היום, למיטב ידיעתי הרפואה הקונוונציונלית לא באמת מפנה משאבים משמעותיים לרפואה טבעית שאיננה מבוססת על כדורים. למשל, לא חוקרים מספיק מהי התזונה הנכונה מבין שיטות התזונה הרבות, מתוך ים הכסף שמיועד עבור מחקרי תרופות לא מופנה כמעט כלום למחקר על השפעת הטאי צ'י (התעמלות סינית) על הבריאות למשל. ואין כאן המקום לפרט מדוע. עם זאת, ישנה חזרה בתשובה גם בתחום הזה ברפואה, והרבה רופאים מנסים קודם כל לגרום לחולה לשנות את ארחות-חייו, לפני שהם רושמים לו תרופות (בעיקר בנושאים של לחץ-דם, סוכרת, לב וכדומה).

הספק הוא גם מנת חלקה של התשובה הטבעית הנפשית, משום שהיא איננה באה ממקור עליון ודאי אלא ממקור פנימי שאיננו תמיד מדוייק ונקי מסיגים. אך לא נאריך בכך.

על מה אכתוב

חסרונות אלו של התשובה הטבעית מניעים אותי לכתוב את הבלוג הזה כך שיהיה מענה לחוסר הידע. אשתדל לעסוק בתחום של התשובה הטבעית הגופנית וגם קצת הנפשית, על-מנת שמי שרוצה לשוב בתשובה אל מסלול חייו ידע כיצד ויוכל לתת מענה לכאביו וגופניים ולצערו הנפשי וגם יוכל ללכת במסלול הנכון עוד לפני שהכאבים מתחילים.

על הקשר בין סוגי התשובה השונים

המשפט האחרון מחבר אותנו לידיעה שהתשובה הנעלה היא "התשובה השכלית" זאת שלא מונעת רק בגלל הצער או עקב השפעה של משהו חיצוני (לימוד, דרשה, מאמר, רשומה...) אלא תשובה שבאה מהכרה פנימית מה היא הדרך הנכונה ללכת בה מתוך השקפת עולם מלאה, לאחר שהקשיבה גם לגוף ולנפש וגם למסורת.

לשוב בתשובה כולל אם-כן יחס של כבוד ושימת לב לגוף (תשובה גופנית טבעית), להקשיב לקולות העולים מתוככי נפשי (תשובה גופנית נפשית), להישמע לדברי התעוררות וחיזוק (תשובה אמונית) וללכת לפי האמת הפנימית והמודעת שלי (תשובה שכלית). אולם כל תחום אינו עומד בפני עצמו ובלעדי האחרים הוא חלקי ביותר.

אז מה זה: דבר תורה או מדור בריאות?

הרשומה הפעם היא קצת חריגה (למרות שנעסוק בהמשך גם בחגים נוספים), והבלוג כמובן יעסוק בתחום הגוף בעיקר. אולם בגלל הסיבה שהגוף קשור מהותית לנפש ולרוח, וש"כפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא, בקשר חזק, ביתר חלקי התשובה הרוחנית-הטבעית, האמונית והשכלית" יהיו בו גם התייחסויות אל החלקים הגבוהים שבנפש וגם אל המסורת היהודית.

נעסוק השנה ב"ה בכאבי גב ובהבנת תפקידו של הגב לפי הרפואה הסינית, בראש ובכאביו וכן במחלות החורף ובפורמולות של צמחי מרפא שיכולות לעזור לנו לעבור את החורף בשלום. נושאים נוספים יבחנו במהלך השנה גם בהתאם לתגובות שיעלו מכם.

לפני כמה שנים החלטתי שאני מנסה ללכת בדרך הזו ולשוב בתשובה טבעית. עשיתי כמה טעויות בדרך ועדיין אני מחפש כמה תשובות ועוד צריך הרבה פעמים לתקן את עצמי.

אני מזמין אתכם להצטרף לקריאה מדי שבועיים. דעו תמיד שאין בכתיבה משום הדרכה של מטיף שכבר הזדכך וכעת מטיף לצאן מרעיתו, אלא בעיקר הזמנה להקשבה.

שנזכה לשוב בתשובה שלמה

בן-ציון שקלאר

התשובה הטבעית