הצטננות והטיפול הטבעי בה

ביום ראשון לפני שבוע הייתי חולה. חולה באמת. כמו שאוהבים לצייר: במיטה, עם תה, ספר, שמיכה טובה וחימום רק בלי אקמול ומדחום. אמרתי לאשתי, אני צריך מנוחה ולא יכול לטפל בבית או בילדים. ותודה לא-ל ולאשתי, היא הסכימה.
לאחרונה אני שומע מהרבה אנשים שהם לא רוצים לקחת כדורים. מאידך, אנשים רבים עדיין רצים אל האקמול, אופטלגין ושאר תרופות. בין אלו ובין אלו כדאי שיקחו לתשומת לבם את הדברים הבאים.
כמטפל ברפואה סינית אני בוחר שלא לקחת כדורים אולם אני גם יודע (בדרך-כלל) מה אני כן אמור לעשות ומה לא. נכון שלא לקחת תרופות זה, למיטב הבנתי, יותר טבעי ובטווח הארוך והקצר גם יותר בריא. אולם יכול להווצר נזק אם לא מטפלים בדרך אחרת ומחלות פשוטות לכאורה, עלולות להסתבך למחלות קשות כמו דלקת ריאות.
רגע, רגע, למה לא לקחת תרופות זה יותר בריא? משום שלגוף יש כוחות ריפוי משל עצמו, ואם אנחנו מסייעים לו בסיוע חיצוני רב מדי הוא הרבה פעמים "מתפנק" ולא מתחשל בעצמו. "מה שלא הורג מחשל", אך אם אנו לוקחים תרופות איננו מתחשלים אלא מסתייעים בקביים. עקרון החיסון יעיל גם במחלות פשוטות, אדם שהתגבר על שפעת, דלקת גרון, כאב ראש וכדומה, בכוחות עצמו, יהיה יותר חזק כשהמחלות האלו יתרגשו עליו בשנית. לעומת זאת, אדם שרגיל להעזר בכדור על כל כאב ראש עתיד לחלות שוב ושוב ולהיות, עם הזמן, חסר רגישות לכדור שלקח ולהזדקק לכדור חזק יותר.
עם זאת, צריך לפעמים לא להפריע לגוף ואף לסייע לו להוציא מעצמו את הכוחות. מי שבוחר שלא לקחת תרופות צריך לדעת שהוא עלול לחלות במחלה חריפה יותר אם לא יטפל בצורה טבעית במחלתו.
סור מרע
לא אכתוב כעת על כל מחלה אלא אתרכז בצינון ושפעת. כששכבתי במיטה בלי כוחות, עם כאב ראש, מעט חום ואף נוזל, היה לי ברור שדבר אחד אסור לי לעשות - לאכול. הפתרון הכי טוב למחלות חיצוניות שתוקפות אותנו הוא להשמע לגוף שאומר לנו: "אין לי תאבון", ולא להשמע לסבתא / לאמא / לאשה / לבעל שאומרים: "אם לא תאכל, לא יהיה לך כח". הקב"ה יצר בתוכינו מנגנון מופלא שיודע להלחם בהרבה מזיקים אך הוא צריך לשם-כך הרבה אנרגיות. אם הגוף, יצטרך בו-זמנית גם להלחם במחלה וגם לעבוד על עיכול המזון הוא לא יצליח, מכיוון שזה התהליך הפיזיולוגי שגוזל מאיתנו הכי הרבה אנרגיות. רזרבות ב"ה לא חסר לנו, ולכן אפשר לצום ולאפשר לגוף להלחם רק במחלה. בראש ובראשונה יש להשמע למה שהגוף שלנו אומר לנו. לאכול כשרעבים ולשתות כשצמאים. אין טעם לשתות הרבה או לאכול אם אנחנו לא רוצים. יש לצום בערך כ-24 שעות ולפעמים יותר (לפי התחושה).
הרברט מ. שלטון היה מטפל שעסק רבות בבריאות טבעית, וכתב על ריפוי, תזונה וטיפל באלפים רבים של חולים. בין השאר הוא כתב ספר שלם על ריפוי בעזרת צום. בפרק העוסק ב"הצטננות פשוטה" מצוטט השיר הבא:
צננת מהי בשבילי?
צורה טבעית לומר לי,
שלא אכלתי בתבונה
 ודי "חיפפתי" לאחרונה.

אף סתום מה פירושו?
שנהניתי תמול שלשום
ממנת צלעות גדולה מאוד
או מסטייק הגון ועוד

אולי היתה זו סתם גבינה?
פרוסת עוגה, טובה, חמה?
כי בשבילי - הצטננות
היא רק סימן לחמדנות.

("הצום עשוי להציל את חייך", הרבר מ. שלטון, עמ' 106)

לכל מחלה ישנם שני צדדים: מחד הוירוס או החיידק, מאידך האדם. כדי שתווצר מחלה צריך האדם להיות חלש יותר ממחולל המחלה - עקב חוזקו של גורם המחלה או עקב חולשתו של האדם. החלשתו של האדם יכולה להווצר למשל, על-ידי חשיפה ממושכת לקור ולחות המתישה את הגוף ומקררת אותו. חשיפה זו גורמת לכך שהגוף לא חם מספיק על-מנת לגרש את גורם המחלה. אולם, גם תזונה רבה ו/או קשה לעיכול (כמו בשר או מזון תעשייתי) גורמת לחולשה מכיוון שהגוף משקיע מאמצים רבים בעיכול המזון והפרשת הפסולת ואין לו מספיק רזרבות לשלוח "חיילים" לחזית - העור, בלוטות הלימפה ופתחי הנשימה.
ביום-יומיים לפני הצטננותי, הייתי בשבת משפחתית בה אכלתי מיני מתיקה רבים. הצום במקרה של מחלה הוא הרבה פעמים לא רק מסייע להתגברות הגוף אלא גם מהווה תשובת המשקל - תיקון של החמדנות ושל תאוות האכילה. בצבא נהוג לומר: "לכל שבת יש מוצאי שבת", אך גם באזרחות הרבה פעמים לאחר השבת אנחנו סובלים מהמזון שאכלנו בשבת לא רק מבעיות העיכול שנגרמות אלא גם מהחולשה שהוא יוצר.
מכאן נגזרת סיבה נוספת לבעייתיות בלקיחת תרופות. מי שלוקח תרופה כלשהי הוא בד"כ מסייע לסימפטומים: לנזלת, להורדת החום, לשיעול וכדומה אך לא פותר את הבעיה עצמה. הוא בעצם מונע מעצמו מלהקשיב למחלתו - הנזלת מתייבשת, החום יורד והשיעול מפסיק ויחד איתם התיאבון חוזר וכוחו קצת גדל והוא עלול לצאת לעבודה או לאכול. כדי להרפא באמת צריך להשמע לתמרורים ולעזור לגוף לרפא את עצמו. כיצד?
עשה טוב
קודם כל לנוח במיטה יום-יומיים, לפי הצורך, אם הצום יהיה מלא, זמן השהות במיטה יתקצר משמעותית. אני לדוגמא שהיתי ביום ראשון במיטה עם טישיו לידי כל הזמן, וביום השני כבר הסתובבתי ושכחתי שאתמול היתה לי נזלת.
בנוסף, יש לדאוג לאוורר את החדר.
לפי הרפואה הסינית את גורם המחלה שנקרא בפשטות "רוח קור" יש לגרש מהגוף על-ידי ייזוע. בכך אנחנו מחממים את החלק החיצוני של הגוף ופולטים החוצה את גורם המחלה. לכן יש לשתות שתיה חמה ומייזעת.
מומלץ לשתות תה רגיל (שחור, עם קפאין, לא תה צמחים ולא תה ירוק!!!), ללא סוכר ולהוסיף לכך מקל קינמון, או צפורן או ג'ינג'ר (זנגביל) וכמובן אפשר הכל ביחד. לאחר השתיה כדאי להכנס למיטה ולהתכרבל ולחוש את הזיעה. כך הגוף מרפא את עצמו.
מכאן נגזרת גם סיבה נוספת לאי לקיחת כדור כמו אקמול. החום מסייע לגוף להלחם במחלה, הוא עוזר לייזע ומסייע בהגברת קצב חילוף החומרים ובכך בתגבור כוחה של מע' החיסון. בהורדת החום אנחנו פוגעים ביכולת של הגוף להלחם במחלה.
לאחר שהמחלה נרגעה, מתחיל לחזור לאט לאט התאבון. כדאי להתחיל לאכול דברים קלים, מרק עוף (בלי העוף), ירקות מבושלים (במרק או בלעדיו), פירות הדר כמו קלמטינה ותפוז, וסלט ירקות. לפי הרפואה הסינית צריך להזהר עם הירקות החיים והפירות משום שבד"כ הם קרים מהמקרר וגם אם לא, באופיים הם מעט מקררים. אם-כן, למרות שקל לעקל מלפפון ותפוח כדאי לא לשבור את הצום איתם אלא עם מאכלים מבושלים או מאודים.
כאשר מרגישים מספיק חזקים אפשר להוסיף פחמימות - לחם, תפוח-אדמה, בטטה, אורז וכדומה. ובסוף להוסיף גם עוף ובשר. אני לדוגמא אכלתי לחם ודייסת שיבולת שועל רק ביום שלישי, ורק ביום חמישי אכלתי עוף.
לסיכום:
אם בחרתם לא לקחת תרופות כדאי שתעזרו לגוף שלכם לרפא את עצמו:
תנוחו; תקשיבו לתאבון שלכם; תשתו משקאות מחממים - תה + קינמון / צפורן / זנגביל; תייזעו את עצמכם; ותאכלו מאכלים קלים כשהתאבון חוזר.
אולם הכי חשוב: תיהנו מהחופש, זה כנראה מה שאתם צריכים עכשיו ואי-אפשר להתחמק מכך!