ישנם מצבים שהם קשים לנו דווקא משום שאינם חריפים דיים. אם מישהו (או מישהי) סובל מחום גבוה, מכאב חד עקב פציעה או אפילו מעצירות, קל לו מאוד לומר לעצמו "אני חולה, כדאי שאקח יום חופש ואלך לרופא". אבל אם מישהו סובל יום-יום מכאב ראש קל, עמום, קשה לו לקום ולומר לעצמו (או לסובבים אותו...) "אני זקוק טיפול". בסך הכל, הוא מתמודד, הוא עושה את המוטל עליו, רק הבעיה היא שעל השמשה הקדמית יש מעטה קטן של ערפל שגורם לו להאט את נסיעתו.
לא מזמן שמעתי, במסגרת שיעור במכללה בה אני מלמד, על מקרה שאחד הסטודנטים הביא. מדובר באשה שסובלת מעודף משקל, ובין שאר תלונותיה היא מתלוננת על כאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון חלש. כשנשאלה על תזונתה היא סיפרה שבבוקר היא מתחילה עם חלב חם, סנדוויץ' ועד הערב היא בעיקר מנשנשנת ממתקים.
דוגמא זו היא מאלפת מכיוון שהיא מלמדת אותנו בדיוק מה אסור לעשות. לפי הרפואה הסינית כאב ראש עמום במצח (לעיתים בכל הראש) נובע מחולשה כללית ובעיקר מחולשה במע' העיכול (או בסינית "הטחול חלש"). כיוון שמקורו בחולשה הוא מוטב על-ידי מנוחה ושכיבה ומוחמר בעבודה רבה. הכאב מגיע בגלים, כאשר "הגלים הגבוהים" באים בעיקר בבוקר משום שבשעות הבוקר 7:00-11:00 מע' העיכול עובדת באופן מיטבי, ואולם במקרים של חולשה התפוקה שלה חלשה ונגרם כאב ראש.
את הקשר בין מע' העיכול למצח מסבירים הסינים באופן הבא. הקיבה והטחול (הסיני) אחראים על פירוק האוכל והפיכתו לאנרגיה, בתהליך זה נוצרים אדים שמלחלחים את הגוף כולו. אולם אם הטחול חלש או לחילופין צריך לטפל בהרבה מזונות מלחלחים, נוצרת לחות מזיקה שעולה מעלה וכביכול יוצרת מעטה של לחות על השמשה – המצח. השפעה נוספת של הלחות הרבה היא ביציאות. הרבה אנשים סובלים עקב כך מיציאות רכות.
מאכלים שגורמים לחות הם מאכלים שומניים ובמיוחד מטוגנים, אולם במקרה של כאבי ראש הסיבות העיקריות הם מוצרי חלב, קמח לבן ומאכלים מתוקים. בנוסף, גם אופן האכילה עלול לגרום לבעיות בקיבה ובמצח, לדוגמא אכילה מאוחרת בלילה, או אכילה לא סדירה. לפי זאת, מובן מדוע, במקרה שהובא לעיל, כל מה שהיא אוכלת מזיק וגורם לה לכאבי ראש וחוסר ריכוז.
כדי להתחזק ולהפטר מכאב הראש הטורדני, מומלץ להימנע לתקופה של לפחות 10 ימים ממאכלי חלב ומתוק, וכן רצוי גם לא לאכול פחמימות (לחם, אורז, עוגיות מלוחות) כלל. לאחר מכן, התאווה למתוק תפחת למינימום וניתן יהיה לאכול פחמימות. לאחר תקופה של כ-40 יום אדם יהיה מספיק חזק כדי לדעת מתי הוא יוכל לאכול מתוק ומתי זה יזיק לו[1].
"מעגל מרושע"
קשה מאוד להפטר מהכאב הזה, משום שמעטים הם האנשים שבעקבות המאמר הזה יפסיקו לאכול מתוק או חלב לתקופה של לפחות 10 ימים. לחם מלא, כבר אנשים יחסית מכירים אולם לגבי החלב, טבועה בנו יותר מדי המחשבה שחלב מחזק אותנו ונותן לנו סידן ולכן אי-אפשר בלעדיו[2]. לגבי המתוק, (שהוא הבעיה העיקרית), זו הרבה פעמים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כמו לצום שלושה ימים. הסיבה לכך היא שעצם המצב לא מאפשר לסובל לעמוד על שלו ולעשות כפי מה שהוא מאמין וחושב לנכון. מצב של חולשת מע' העיכול הוא בעיה של ביצה ותרנגולת או לפי הסינים "מעגל מרושע". הכוונה בכך היא, שנוצר מצב שעקב החולשה, אדם נמשך למתוק – לשוקולד, עוגה, סוכריה וכדומה, ובאוכלו אותם הטחול נחלש עוד יותר וגורם לרצון נוסף. נכון אמנם, שהמזון המתוק מחזק לזמן קצר אך לאחר מכן ישנה נפילת אנרגיה שמחייבת נגיסה נוספת מהמתוק. מזון מתוק מספק אנרגיה כמו זרדים במדורת ל"ג בעומר - האש עולה מעלה לכמה שניות ומיד אח"כ הלהבה יורדת מטה וישנו פחות חומר בעירה מאשר לפני הזרדים.
יש בידיעה זו דבר מעודד, משום שפעמים רבות אנשים מלקים את עצמם על חוסר יכולתם להתמודד מול תאוות המתוק. אך לפי הרפואה הסינית, צריך לדעת שבמקרה זה "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" וצריך להתחזק באופן חיצוני כדי שתהיה אפשרות להתמודד מול תאוות המתוק. חיזוק כזה יכול לבוא בא למשל על-ידי טיפול בדיקור או בצמחים, או על-ידי סיוע מן הסביבה. למשל, עידוד המשפחה ו/או החברים "ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". יצירת "מאבק" משותף של כל המשפחה והינזרות משפחתית ממאכלים מתוקים, מוצרי חלב ומטיגון (כמובן לתקופה מסוימת ומוגדרת מראש). חיזוק חיצוני נוסף שיכול לסייע הוא חיזוק מן השמים: תפילות על עניין זה, והבנה ששמירה על תזונה היא חלק מעבודת ה' ועוזרת לריכוז בתפילות ובלימוד.
הבסיס לכל הפניה לעזרה חיצונית היא ההבנה של כל אחד ואחד, שהתזונה משפיעה ישירות על הפעילות היומיומית – עבודה, ריכוז, מחשבה צלולה, לימוד פורה, שמחה ועוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה