רוח פרצים – כאב ראש עם עורף תפוס

חורף – הרוחות מנשבות, הקור חודר לעצמות והגשם לא מפסיק לרדת. האנשים שמעזים להסתובב ברחוב מתעטפים היטב היטב כדי לא למצוא את עצמם במיטה מצוננים וחולים.

הלוואי, וזה היה קורה עכשיו... לצערינו, בחוץ השמש קופחת ומזג האוויר מאפשר לפעמים חולצה קצרה. עם זאת, אנחנו חווים כעת פערים עצומים בין הלילה ליום כ-20 מעלות!! הפערים האלו מחייבים אותנו לשנות את לבושינו בשעות הלילה והבוקר, כדי להגן על עצמינו מפני הקור (וב"ה מפני הרוחות והגשם).

כשנכנסים לבניין בזמן שנושבת רוח סערה, ניתן לעתים לשמוע שריקות שיוצרת הרוח הקרה המצליחה לחדור דרך סדק קטן. אותו סדק קטן גורם לכך שגם בבניין המוגן תיווצר הרגשה של חוסר הגנה, וחוויה של רוח בגוף ובאוזניים השומעות את השריקות. בבניין די בהגפת חלון על מנת להחזיר את תחושת ההגנה.  

כך גם בגוף: יש חלונות שניתן להגיף. אם חלונות אלו לא יוגפו, אזי בזמן חולשה או כשהקור והרוח חזקים מאוד, הקור עלול לחדור דרך הסדק ב'חלון'. מקרה דומה הוא לאחר פעילות גופנית והזעה, במקרה זה קיימת תחושה של חוסר הגנה (כי ה"חלונות" בגוף אינם סגורים היטב), ואז יציאה אפילו לרוח קלה עלולה לגרום לצינון. סדקים כאלה נמצאים בגוף  באזור העורף והצוואר ואף בגב התחתון. שני מקומות אלה 'מועדים לפורענות'. הסינים מתארים זאת כחדירה ממשית של הקור לגוף (אמנם לא לאיברים הפנימיים אלא לחלקים החיצוניים של הגוף – בין השרירים לעור). לכן, לא מדובר רק בשריר תפוס שיש לשחררו למשל עקב מאמץ, אלא בקיומו של צורך "לגרש" את הקור החוצה על-מנת לחוש טוב יותר.

 הקור, הרוח או הלחות שחדרו לגוף מעכבים את התנועה התקינה בגוף. תופעה זו מכונה ע"י הסינים "סטגנציה" ב"צ'י". מהו הצ'י? ניתן להגדיר את הצ'י כאנרגיה, אך יהיה יותר נכון לומר שהוא בא לבטא את התנועה שביצור חי ובהוויה כולה. אותה תקיעות גורמת בסופו של דבר לכאב במקומות בהן היא קיימת. במקרה המתואר לעיל מדובר בעורף "תפוס" ובכאב ראש אקוטי באוקסיפוט – החלק האחורי של הגולגולת (מקום קשר התפילין).

על-מנת להבריא יש לגרום לַתנועה החופשית בגוף לחזור לסידרה וזאת ע"י "גירוש" הרוח, הקור או הלחות. מסאז', מתיחות, חימום וייזוע מסייעים בכך.

• מסאז' – ישנן כמה נקודות עיקריות שניתן לעבוד עליהן. עם זאת, כל אזור הצוואר והשכמות "ישֹמח" לקבל כמה לחיצות ממטפל כלשהו, ואפילו מהאדם עצמו. אחד האזורים העיקריים הוא אזור בסיס הגולגולת מתחת לעצם האוקסיפוט. בסינית מכונה אזור זה "קו הרוח", כיוון שמגע או דיקור באזור זה יכול "לגרש רוח" (אל דאגה לא מדובר בדיבוקים ורוחות שמיימיות, אלא ברוחות ארציות לחלוטין...). עיינו בתמונות ובהסברים כיצד למצוא נקודות אלו.
• מתיחות – ב"ה נפרסם בשבוע הבא קישור בו תוכלו לראות דוגמאות למתיחות באזור העורף והצוואר שיכולות לסייע לבעיה זו.
• חימום – מקלחות חמות, בקבוק חם, מסאז' עם שמן זית.
• ייזוע – ה"רוח" שחדרה נמצאת לפי הסינים באזור שבין העור לשרירים, ותקועה שם. כדי להוציאה יש לפתוח את נקבוביות העור ולאפשר לה  "לפרוס כנפיים ולעוף" [1]. זאת על-ידי ייזוע של הגוף. מומלץ לשתות תה חם בתוספת אחד או שלושת הדברים הבאים: 1. מקל קינמון. 2. ציפורן. 3. הל. קצת ארק גם לא יזיק...

כיצד לבצע את המסאז'?

נתחיל במסאז' באזור השכמות והכתפיים. נעלה לאזור הצוואר ונרכך בעדינות את הנוקשות. כדי להגיע לאזור "קו הרוח" ובמיוחד לנקודה העיקרית (הנקודה העשרים במרידיאן המשוייך לכיס המרה שנקרא גם "היאנג הגדול") נתפוס את השרירים משני צידי עמוד השדרה.

נעלה עם הידיים מעלה עד שנרגיש שהגענו לעצם הגולגולת (האוקסיפוט).

זוהי הנקודה המדוברת, שהיא יותר אזור בקוטר של אגודל מאשר נקודה ספציפית. ניתן לאשש שהגענו למקום על-ידי כיפוף של הראש קדימה כשהידיים נשארות במקום. בזמן כיפוף הנקודה מתרחבת מעט ונוצר שקע גדול יותר.

את הנקודה נעסה ונלחץ עליה בעדינות כ-60 לחיצות קצרות.

משם אפשר להניע את האצבעות גם לצדדים ולהמשיך לאורך כל הקו עד לאזור האוזן.

ברשומה זו סיימנו סדרה של חמישה מאמרים בנושא כאבי ראש. פניות נוספות בנושא יתקבלו בברכה.

בעוד שבועיים נחל בסדרה חדשה ב"ה, אם יש נושאים נוספים שמעניינים אתכם, אתם מוזמנים לפנות אלי באימייל או בטלפון ובלנ"ד אשתדל לעסוק בכך.

---

1]] "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" – כפי שנאמר לעיל, פעמים רבות חדירת הקור מתרחשת לאחר מאמץ גופני שבעקבותיו הנקבוביות נפתחות והזיעה יוצאת. לאחר תום הפעילות הגופנית החום והזיעה כבר לא יוצאים החוצה דרך הנקבוביות, אך הן פתוחות ועלולים לחדור דרכם פנימה, הרוח והקור.

ערפל קרב – כאב ראש עמום במצח

ישנם מצבים שהם קשים לנו דווקא משום שאינם חריפים דיים. אם מישהו (או מישהי) סובל מחום גבוה, מכאב חד עקב פציעה או אפילו מעצירות, קל לו מאוד לומר לעצמו "אני חולה, כדאי שאקח יום חופש ואלך לרופא". אבל אם מישהו סובל יום-יום מכאב ראש קל, עמום, קשה לו לקום ולומר לעצמו (או לסובבים אותו...) "אני זקוק טיפול". בסך הכל, הוא מתמודד, הוא עושה את המוטל עליו, רק הבעיה היא שעל השמשה הקדמית יש מעטה קטן של ערפל שגורם לו להאט את נסיעתו.

 לא מזמן שמעתי, במסגרת שיעור במכללה בה אני מלמד, על מקרה שאחד הסטודנטים הביא. מדובר באשה שסובלת מעודף משקל, ובין שאר תלונותיה היא מתלוננת על כאבי ראש, קשיי ריכוז וזיכרון חלש. כשנשאלה על תזונתה היא סיפרה שבבוקר היא מתחילה עם חלב חם, סנדוויץ' ועד הערב היא בעיקר מנשנשנת ממתקים.

דוגמא זו היא מאלפת מכיוון שהיא מלמדת אותנו בדיוק מה אסור לעשות. לפי הרפואה הסינית כאב ראש עמום במצח (לעיתים בכל הראש) נובע מחולשה כללית ובעיקר מחולשה במע' העיכול (או בסינית "הטחול חלש"). כיוון שמקורו בחולשה הוא מוטב על-ידי מנוחה ושכיבה ומוחמר בעבודה רבה. הכאב מגיע בגלים, כאשר "הגלים הגבוהים" באים בעיקר בבוקר משום שבשעות הבוקר 7:00-11:00 מע' העיכול עובדת באופן מיטבי, ואולם במקרים של חולשה התפוקה שלה חלשה ונגרם כאב ראש.

את הקשר בין מע' העיכול למצח מסבירים הסינים באופן הבא. הקיבה והטחול (הסיני) אחראים על פירוק האוכל והפיכתו לאנרגיה, בתהליך זה נוצרים אדים שמלחלחים את הגוף כולו. אולם אם הטחול חלש או לחילופין צריך לטפל בהרבה מזונות מלחלחים, נוצרת לחות מזיקה שעולה מעלה וכביכול יוצרת מעטה של לחות על השמשה – המצח. השפעה נוספת של הלחות הרבה היא ביציאות. הרבה אנשים סובלים עקב כך מיציאות רכות.

מאכלים שגורמים לחות הם מאכלים שומניים ובמיוחד מטוגנים, אולם במקרה של כאבי ראש הסיבות העיקריות הם מוצרי חלב, קמח לבן ומאכלים מתוקים. בנוסף, גם אופן האכילה עלול לגרום לבעיות בקיבה ובמצח, לדוגמא אכילה מאוחרת בלילה, או אכילה לא סדירה. לפי זאת, מובן מדוע, במקרה שהובא לעיל, כל מה שהיא אוכלת מזיק וגורם לה לכאבי ראש וחוסר ריכוז.

כדי להתחזק ולהפטר מכאב הראש הטורדני, מומלץ להימנע לתקופה של לפחות 10 ימים ממאכלי חלב ומתוק, וכן רצוי גם לא לאכול פחמימות (לחם, אורז, עוגיות מלוחות) כלל. לאחר מכן, התאווה למתוק תפחת למינימום וניתן יהיה לאכול פחמימות. לאחר תקופה של כ-40 יום אדם יהיה מספיק חזק כדי לדעת מתי הוא יוכל לאכול מתוק ומתי זה יזיק לו[1].

"מעגל מרושע"

קשה מאוד להפטר מהכאב הזה, משום שמעטים הם האנשים שבעקבות המאמר הזה יפסיקו לאכול מתוק או חלב לתקופה של לפחות 10 ימים. לחם מלא, כבר אנשים יחסית מכירים אולם לגבי החלב, טבועה בנו יותר מדי המחשבה שחלב מחזק אותנו ונותן לנו סידן ולכן אי-אפשר בלעדיו[2]. לגבי המתוק, (שהוא הבעיה העיקרית), זו הרבה פעמים גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, כמו לצום שלושה ימים. הסיבה לכך היא שעצם המצב לא מאפשר לסובל לעמוד על שלו ולעשות כפי מה שהוא מאמין וחושב לנכון. מצב של חולשת מע' העיכול הוא בעיה של ביצה ותרנגולת או לפי הסינים "מעגל מרושע". הכוונה בכך היא, שנוצר מצב שעקב החולשה, אדם נמשך למתוק – לשוקולד, עוגה, סוכריה וכדומה, ובאוכלו אותם הטחול נחלש עוד יותר וגורם לרצון נוסף. נכון אמנם, שהמזון המתוק מחזק לזמן קצר אך לאחר מכן ישנה נפילת אנרגיה שמחייבת נגיסה נוספת מהמתוק. מזון מתוק מספק אנרגיה כמו זרדים במדורת ל"ג בעומר - האש עולה מעלה לכמה שניות ומיד אח"כ הלהבה יורדת מטה וישנו פחות חומר בעירה מאשר לפני הזרדים.

יש בידיעה זו דבר מעודד, משום שפעמים רבות אנשים מלקים את עצמם על חוסר יכולתם להתמודד מול תאוות המתוק. אך לפי הרפואה הסינית, צריך לדעת שבמקרה זה "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" וצריך להתחזק באופן חיצוני כדי שתהיה אפשרות להתמודד מול תאוות המתוק. חיזוק כזה יכול לבוא בא למשל על-ידי טיפול בדיקור או בצמחים, או על-ידי סיוע מן הסביבה. למשל, עידוד המשפחה ו/או החברים "ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק". יצירת "מאבק" משותף של כל המשפחה והינזרות משפחתית ממאכלים מתוקים, מוצרי חלב ומטיגון (כמובן לתקופה מסוימת ומוגדרת מראש). חיזוק חיצוני נוסף שיכול לסייע הוא חיזוק מן השמים: תפילות על עניין זה, והבנה ששמירה על תזונה היא חלק מעבודת ה' ועוזרת לריכוז בתפילות ובלימוד.

הבסיס לכל הפניה לעזרה חיצונית היא ההבנה של כל אחד ואחד, שהתזונה משפיעה ישירות על הפעילות היומיומית – עבודה, ריכוז, מחשבה צלולה, לימוד פורה, שמחה ועוד.

---

[1] לפי תורת החסידות, ניתן לכנות תהליך כזה "הכנעה, הבדלה, המתקה" ואין כאן מקום להאריך בכך ובעזרת ה' אכתוב על-כך בעתיד.

[2] למרות שבטחינה נמצא יותר סידן,  וגם בסרדינים.